סדרת הספרים "דמדומים"/ סטפני מאייר

העלילה מספרת על איזבלה סוון, היא פוגשת את אדוארד הערפד וג'ייקוב איש הזאב בעיירה פורקס אליה עברה לגור עם אביה, היא מתאהבת בשניהם ונוצר משולש אהבה ביניהם.
על הסאגה בויקיפדיה האנגלית.
נעשו סרטים על כל הספרים בסדרה: דמדומים, מולד הירח, ליקוי חמה, שחר מפציע - חלק 1, חלק 2

בסדרה יש ארבעה ספרים:

הספר הראשון - דמדומים

איזבלה סוון, בלה, בת ה-17 עוברת לגור בפורקס עם אביה, הוריה גרושים. בפורקס, בבית הספר, היא פוגשת במשפחת קאלן. הם חמישה ילדים: אדוארד, אמט ואליס קאלן ורוזלי וג'ספר הייל. יש להם שמות משפחה שונים כדי שיוכלו להסביר כיצד רוזלי ואמט וג'ספר ואליס הם בני זוג. הסיפור הוא שהם כולם אומצו על ידי ד"ר קאלן ואשתו.

לאט לאט היא מתחילה להתחבר עם אדוארד ועם שאר הילדים בבית הספר, היא יוצאת עם הילדים לטיול בשמורת לה-פוש, של האינדיאנים ופוגשת שם את ג'ייקוב בלאק, בנו של בילי בלאק, הוא בן 15.

ג'ייקוב מספר לבלה סיפור עתיק על השבט שלו, הוא אומר שהם מאמינים שמוצאם מהזאבים ועם השנים הם הפכו לבני אדם, לכן הם מכונים עד היום אנשי-זאב. יש להם אויב אחד שהוא היצורים הקרים - ערפדים. ג'ייקוב מספר לבלה שיש לשבט שלו, שבט הקילוט, הסכם עם משפחת קאלן שהם לא נכנסים לשטח של השבט ובתמורה אנשי השבט לא יספרו לאנשים מה בדיוק משפחת קאלן.

לאחר הסיפור בלה מחפשת מידע באינטרנט על ערפדים וכאשר היא פוגשת באדוארד היא מספרת לו על ההשערות שלה והוא מספר לה את האמת, שהוא ערפד. הם הופכים לזוג, כל אחד מהם מכיר את המשפחה של השני.

שיא העלילה הוא כאשר משפחת קאלן פוגשת בשלושה ערפדים שמגיעים לשטח שלהם לביקור, שמם הוא לורן, ג'יימס וויקטוריה. ג'יימס מריח את בלה ורוצה לעקוב אחריה כדי לשתות ממנה, משפחת קאלן צריכה להגן על בלה והם מוצאים פיתרון, אך בכל זאת ג'יימס מצליח לצוד את בלה וכמעט הורג אותה, אדוארד מציל אותה.

בלה מבקשת מאדוארד שישנה אותה לערפדה אבל הוא לא מוכן וכך נגמר הספר הראשון.

תכונות ערפדים:

• עור חיוור, לבן
• יופי לא אנושי
• לא אוכלים ושותים
• כאשר הם צמאים העיניים שלהם שחורות אולם לאחר שהם שותים הן הופכות לבהירות יותר, זהובות.
• מכונים על ידי שבט הקילוט - היצורים הקרים.
• יכולת לשמוע מחשבות - אדוארד
• יכולת לראות חזיונות של העתיד - אליס
• יכולים לצאת באור יום 
• לא נשרפים באור השמש
• לא ישנים בכלל
• מנצנצים בשמש

הספר השני - מולד הירח
הספר מתרחש אחרי חצי שנה שבלה ואדוארד הפכו לזוג ופותח ביום הולדתה ה-18 של בלה, הדבר גורם לה לתהיות רבות בקשר לקשר בינה לבין אדוארד מכיוון שהוא לנצח יהיה בן 17 ואילו היא ממשיכה לגדול ולהתבגר. היא מנסה לשכנע את אדוארד להפוך אותה לערפדה אולם הוא מסרב.

לאחר שביום הולדתה היא נחתכת וג'ספר מנסה לתקוף אותה, בני המשפחה מגיעים להחלטה לעזוב את פורקס, ואדוארד נפרד מבלה. בלה לוקחת את הפרידה קשה. עוברים ארבעה חודשים והיא עדיין מסתובבת כמו זומבי, אדוארד עשה לה חיפוש בבית כשלא הייתה ולקח את כל הדברים שמזכירים אותו, כאילו מעולם לא היה קיים.

לאחר זמן מה, בלה לוקחת את עצמה בידיים ומחליטה שהיא רוצה להיות חסרת אחריות, היא קונה אופנועים ישנים ומתחילה לבלות עם ג'ייקוב בתיקון שלהם. ג'ייקוב כבר בן 16 אבל גבוה מאוד (1.95), בלה גדולה ממנו בשנתיים אבל נמוכה יחסית אליו (1.65), לאט לאט הם מתקרבים.

באחד הימים בלה הולכת לטייל ביער ונתקלת בלורנט, אחד משלושת הערפדים שבא לבקר את משפחת קאלן בספר הקודם. הוא מנסה לתקף את בלה אבל להקת זאבים ענקיים צצה פתאום ותוקפת אותו בחזרה. באחד הערבים ג'ייק חש לא בטוב ולאחר כמה זמן מנתק קשר עם בלה, הוא לא רוצה לסכן אותה, לוקח לשניהם זמן עד שהם מנהלים שיחה שבה הם מדברים באופן גלוי על כך שג'ייק הפך להיות איש-זאב.

לאחר כמה זמן אליס מגיעה לבקר, היא ראתה בחיזיון את בלה קופצת מצוק, היא באה לבדוק שבלה בסדר, בזמן שהיא שם אדוארד מתקשר לבדוק מה שלומה של בלה, כי רוזלי סיפרה לו שבלה התאבדה, בגלל אי הבנה אדוארד מאמין שבלה התאבדה ונוסע לאיטליה להתגרות בוולטורי כדי שיהרגו אותו.

בלה ואליס יוצאות לאיטליה כדי לעצור אותו. ג'ייקוב נשאר בפורקס כדי לתפוס את ויקטוריה. בלה ואליס מגיעות לבסוף לוולטרה ובלה מצליחה ברגע האחרון לעצור את אדוארד אבל זה כבר מאוחר כי מה שהוא התכוון לעשות נחשב להתגרות נגד הוולטורי ולכן הם לוקחים אותם אליהם לעשות להם משפט.

בסופו של דבר הוולטורי נותנים להם ללכת בתנאי שיהפכו את בלה לאחת מהם, לערפדה. בלה חוזרת עם אדוארד לפורקס יחד עם אליס, בשדה התעופה פוגשים אותם כל בני המשפחה והם חוזרים לגור בפורקס. בלה מאוד רוצה להפוך לערפדה ומעלה את הנושא לדיון משפחתי אצל קאלן. הרוב מסכימים להפוך אותה לערפדה אולם אדוארד עדיין מתנגד.

בסוף הספר אדוארד מציע לבלה נישואים. היא אומרת לו שהיא צריכה לחשוב על זה. בינתיים הוסכם שבלה ככל הנראה תהפוך לערפדה לאחר סיום הלימודים.
היחסים בינה לבין ג'ייק נשארו מעורערים.

תכונות ערפדים:

• צבע עיניים משתנה כשהופכים לערפד - שחור כשצמאים וזהוב כששותים.
• יכולים לראות את עצמם בראי ולהצטלם
• נוהגים לנדוד לבד או בזוגות. לא רגילים להיות בקבוצה.

הספר השלישי - ליקוי חמה
בספר השלישי בלה מנסה להמשיך לחיות את חייה עם אדוארד, אבא שלה עדיין מתקשה לסלוח לאדוארד על כך שנטש את בלה ופגע בה. בנוסף ויקטוריה עדיין מנסה למצוא דרך להרוג את בלה אולם היא מתקשה בכך מפני שמצד אחד יש את משפחת קאלן שרודפת אחרי ומצד שני יש את הזאבים משבט הקילווט שרודפים אחריה.
בין לבין בלה מנסה לתמרן בין אדוארד אהובה לבין ג'ייק החבר הכי טוב שלה מכיוון ששניהם שונאים אחד את השני.

אולם לאחר זמן מה מתגלה איום חדש על בלה, בסיאטל מתרחשים מקרי רצח מסתוריים ולאחר בירור וחשיבה ביניהם ג'ספר מציע רעיון שמישהו מקים בסיאטל צבא של ערפדים.

• בספר אנו מגלים לראשונה את הסיפור של רוזלי ושל ג'ספר.

ג'ייקוב ואדוארד עושים הסכם ביניהם שהם ישתפו פעולה ביניהם למען בלה, הם לא מוכנים להשאיר אותה לבד כדי שלא תיפגע ולכן כשהיא לא עם אדוארד בלה נוסעת לשמורה, לה-פוש, להיות עם ג'ייקוב. באחת הפעמים ג'ייקוב מתוודה על אהבתו אליה ואף מנשק אותה. בלה מסרבת לו אולם הוא אומר לה שהוא יילחם עליה ומסנה לשכנע אותה לבחור בו.

לקראת סוף הספר מתרחש הקרב בין ויקטוריה וצבא הערפדים שלה לבין משפחת קאלן והזאבים. בלה ממשיכה בהתלבטות שלה בין אדוארד לג'ייקוב לאחר שהיא מבינה שהיא אוהבת את שניהם, למרות שאדוארד הציע לה נישואים והיא הסכימה.
הם מנצחים בקרב אולם הם צריכים עכשיו להתמודד עם הוולטורי.

בסופו של דבר הם מרגיעים את הוולטורי ואומרים להם שההבטחה להפוך את בלה לערפדה תתקיים בקרוב. בסוף הספר בלה מתכוננת לחתונה שלה עם אדוארד.

תכונות ערפדים:

• צבע העיניים של הערפדים תלוי במזון שלהם - ערפדים שניזונים מדם אדם, העיניים שלהם אדומות. ערפדים שניזונים מבעלי חיים, העיניים שלהם זהובות.

הספר הרביעי - שחר מפציע
הספר האחרון בסדרה פותח בכמה ימים שלפני החתונה של בלה ואדוארד. ג'ייקוב נעלם לאחר ששמע על החתונה, צ'רלי, אבא של בלה, עדיין מעכל את עניין החתונה ובלה ואדוארד ממשיכים בהכנות.

הגיע יום החתונה, אליס ארגנה הכל, ובלה ואדוארד מתחתנים. ג'ייקוב קופץ לבקר בחתונה ובלה שמחה לראות אותו אחרי כל כך הרבה זמן אבל שוב הם רבים כאשר ג'ייקוב מבין שבלה ואדוארד ייצאו לירח דבש כאשר היא אנושית והמובן מזה שהם ישכבו.

לאחר החתונה בלה ואדוארד מגיעים לאי אסמה שם הם מממשים את נישואיהם. בלה נכנסת להריון ומכיוון שזה לא הריון רגיל הם חוזרים הביתה, במהלך כמה פרקים מתואר תהליך ההריון מנקודת מבטו של ג'ייקוב עד הלידה.
בלה יולדת בת וקוראת לה רנסמיי (שילוב של אסמה ורנה). ג'ייקוב רואה את הבת שלה בפעם הראשונה ומוטבע עליה (קשור אליה לכל החיים).
במהלך הלידה בלה עומדת על סף מוות ואז אדוארד משנה אותה לערפדה, כאן הספר חוזר לספר מנקודת מבטה של בלה.

בלה מספרת על החיים החדשים שלה כערפדה, על השוני, על רנסמיי שמתבגרת מהר מאוד מכיוון שהיא חצי ערפדה וחצי אנושית. בגיל 3 חודשים היא נראית ומתנהגת כמו בת חמש בערך.

באחת הפעמים שבלה ורנסמיי יוצאות לצוד עם ג'ייקוב הם נתקלים באירינה, אחותה של טניה ממשפחה אחרת של ערפדים. אירינה כועסת על משפחת קאלן מכיוון שהזאבים הרגו את לורנט (מהספר הראשון) והיא התחברה אליו. היא רואה את בלה עם רנסמיי והולכת לספר לוולטורי על הילדה וטוענת לפניהם שהם הפכו ילדה לערפדה, יש חוק שאוסר על כך ועכשיו הוולטורי עולים עליהם.

משפחת קאלן מתכוננת ללחימה מול הוולטורי ומנסים במקביל למצוא ערפדים נוספים שיוכיחו לוולטורי שרנסמיי היא אנושית, גם ג'ייקוב והלהקה עוזרים להם מכיוון שג'ייקוב מוטבע על רנסמיי והלהקה קשורה לג'ייקוב.

לבסוף, לאחר כמה שבועות של הכנה, במהלכן בלה מגלה מה הכישרון שלה, יש לה מגן פנימי שמגן עליה מפני כישרונות של אחרים.
הוולטורי מגיעים עם כל הצבא שלהם ועדים, הם מנסים למצוא תירוצים כדי להילחם נגד משפחת קאלן ולספח לעצמם כשרונות אולם הם לא יכולים לעשות זאת מכיוון שבלה הצליחה להשתמש במגן שלה כדי לעטוף את כל החבורה שלהם ולכן כל הערפדים הכשרוניים של הוולטורי לא יכולים לתקוף אותם.
בנוסף מתגלה ילד חצי אנושי-חצי ערפד, הוא מספר להם על אבא שלו, ג'והנאם, שמטרתו ליצור גזע עליון והולך ושוכב עם נשים אחרות כדי שיוולדו לו ילדים חצי-חצי.

לבסוף הוולטורי מוותרים ולא תוקפים אותם, הם מבינים שהם יותר רבים מהם והם לא מתכוונים לוותר בקלות.משפחת קאלן נשארת בחיים ובלה ואדוארד זוכים לגדל את רנסמיי.

תכונות ערפדים:

• הם מחוייבים לחוק שמירת סודיות על עובדת היותם ערפדים
• הם מחוייבים לחוק שאוסר על יצירת ערפדים ילדים
• אם ערפד לא זז הרבה מאוד זמן הוא נהפך למאובן והעור שלו הופך לגיר והעיניים לעמומות.
• יכולת לשבת הרבה זמן בלי לזוז, יכולים לא לנשום.

סוף הסדרה!

ספר נוסף לעלילת דמדומים - החיים השניים הקצרים של ברי טאנר

"מריק"/ אן רייס

הספר מסופר בגוף ראשון על ידי דיוויד טאלבוט (מוזכר בספר הערפד ארמאן).
כאשר דיוויד היה בן תמותה הוא היה המנהל הכללי של הטלמסקה, מסדר בלשים ורואי נסתרות, כאשר היה בערך בן 74 במהלך טיול של נשמתו מחוץ לגופו, גופו נגנב על ידי גנב גופות ולבסוף מת. דיוויד מצא את גופו של גנב הגופות והשתלט עליו, כך מצא אותו לסטט והפך את הגוף הזה לערפד, לכן דיוויד טאלבוט עבר חיים שלמים כאדם ואז הפך לערפד, הוא אף אומר שזה נותן לו פרספקטיבה אחרת על בני האדם בניגוד לשאר הערפדים שהפכו בגיל צעיר לערפדים.

כאשר הסיפור מתרחש הם נשארו שלושה ערפדים בניו אורלינס, לסטט, לואיס ודיוויד.
בספר אנו פוגשים את מריק המכשפה, מריק ודיוויד נפגשו בטלמסקה כאשר מריק הייתה בת 14, היא נצר לשושלת מייפייר שהם חלוקים לשחורים ולבנים ונחשבים לשושלת חזקה מבחינת כוחות כישוף.
מריק גרה עם סבתא רבא שלה עד מותה ובעקבות בקשתה של סבתא רבא, דיוויד יחד עם ידידו שעובד איתו, אהרון לייטנר, מגיעים לקחת את מריק למסדר הטלמסקה לחיות איתם.

הסיפור מתרחש בהווה, דיוויד מגיע למריק כדי לבקש ממנה להעלות באוב את רוחה של קלאודיה (מהספר "ראיון עם ערפד), תוך כדי הוא מספר ללואיס על עברו עם מריק.

לאחר שדיוויד משתף את לואיס בעברו עם מריק הם הולכים לפגוש אותה, מריק מספרת ללואיס שנמצאו שלושה חפצים השייכים לקלאודיה: מחרוזת תפילה, בובה ויומן אישי.

מריק מעלה את רוחה של קלאודיה והיא מטיחה בלואיס מילים קשות, לואיס מזועזע מהחוויה והולך לבדו, דיוויד נשאר עם מריק שגם היא מזועזעת.
לאחר מכן הוא חוזר לביתו, אך כאשר בלילה שלאחר מכן הוא מגיע לפגוש אותה הוא לא מוצא אותה, הוא גם לא מוצא את לואיס, כך זה נשמך שלושה לילות עד שהוא שוב פוגש בלואיס בביתם.

לואיס מספר לדיוויד שהוא נעלם מכיוון שהוא התאהב במריק, הוא כל הזמן חושב עליה ומבקש את עזרתו של דיוויד, דייוויד משוכנע שמריק הטילה כישוף על לואיס ושניהם הולכים לביתה של מריק, לואיס ומריק נראים מאוהבים מאוד ודיוויד, לבקשתה של מריק, משאיר אותם לבד.

לאחר לילה דיוויד מתעורר ומגלה את מריק שהפכה לערפד, היא מספרת לו שלואיס הפך אותה לערפד, לימד אותה הכל ואז הלך אל השמש, היא מבקשת את עזרתו של דיוויד.

דיוויד מוצא את ארונו הפתוח של לואיס עם גופתו החרוכה, הם מתלבטים מה לעשות ואז לסטט מגיע, הוא התעורר משנתו העמוקה ולאחר בירור עם מריק ודיוויד מגיע להחלטה שיש להחזיר לחיים את לואיס, שלושתם שופכים את דמם על גופתו החרוכה של לואיס ולאט לאט הוא חוזר לתחיה.

לאחר מכן ארבעתם נשארים לגור בביתם ומתוודעים אחד לשני לאט לאט, עד שמריק מקבלת מכתב ממועצת הזקנים של הטלמסקה שדורשת מהם שמריק תחזור לבסיס האם וששאר הערפדים יעזבו את ניו אורלינס, לאחר שכנוע מצדם, לסטט מסכים לעזוב אך אומר להם שמועצת הזקנים הפכה כעת ללא חסינה עבורו והוא לא יהסס לתקוף אותם בעתיד.

הספר נגמר כאשר ארבעתם עוזבים את ניו אורלינס, מריק עוזבת איתם ולא הולכת לבסיס האם.

תכונות ערפדים בספר:

• יכולת לחלום
• לא בוכים
• ערפד שהופך אדם אחר לערפד לא יכולים לתקשר ביניהם מבחינה טלפתית כי הם קרובים בדם.
• ערפדים חזקים יכולים להתקיים זמן רב ללא שתיית דם.
• ערפדים מאוד חזקים, כמו לסטט, יכולים לגרום לנשמתם לצאת מגופם ולטייל בחוץ.
• כדאי לשתות דם מרשעים כי לשתות מהתמימים זה עילאי אבל זה מוביל לאהבה לחיי בן אנוש.
• הם יכולים להשתמש בדם שלהם כדי לסגור את הסימנים של השיניים בצוואר.
• הם דו מיניים, נמשכים לשני המינים, גברים ונשים.
• ככל שהערפד יותר חזק, קשה לו יותר להישרף באור השמש, ערפד חלש הופך לאפר, ערפד חזק הופך לגופה חרוכה ולערפדים מאוד חזקים קשה למות.
• ניתן להקים גוף ערפד לתחייה אם הוא לא הפך לאפר אלא רק לגופה חרוכה.

לקריאה נוספת:

מריק - בויקיפדיה באנגלית

"ראיון עם ערפד"/ אן רייס

הסיפור מסופר על ידי לואיס הערפד, הוא מתראיין אצל נער ומספר לו על חייו.
לואיס הפך בגיל 25 בשנת 1791 לערפד על ידי לסטט. לאחר מותו של אחיו, לואיס מתחיל לשתות ומבקש נפשו למות, הוא פוגש בלסטט שתוקף אותו ושותה את דמו, לאחר מכן הוא הפוך אותו לערפד כמוהו. הם נשארים לגור במטע של לואיס בלואיזיאנה, לאחר זמן העבדים מתחילים לחשוד בהם שהם לא טבעיים ומתקוממים עליהם, לואיס ולסטט עוזבים לניו אורלינס.

רוב זמנם יחד לואיס ולסטט עסוקים בדיונים על טוב ורע, לואיס מתקשה לקבל את עובדת היותו ערפד ואת הצורך בהרג, לסטט לעומת זאת נהנה מהחיים ונהנה מההרג.

במהלך שיטוטיו ברחוב לואיס מגיע לבית שבו ילדה קטנה בת חמש ואמא שלה המתה, הוא כל כך צמא שהוא שותה ממנה אבל משאיר אותה בחיים, הוא רואה את לסטט מסתכל עליו ולואיס בורח, לאחר מכן הוא מגלה שלסטט מצא את הילדה, הם הולכים לקחת אותה מבית היתומים ולסטט משכנע את לואיס להרוג אותה ולשתות את דמה, אבל באמצע הוא עוצר ולסטט הופך את קלודיה לערפדה, כדי להשאיר את לואיס איתו.

קלודיה הפכה לערפדה בגיל חמש על ידי לסטט, כדרך הערפדים היא לא משתנה ולא מתבגרת, רק נפשה מתבגרת עם השנים והיא לאט לאט מתקשה להתמודד עם כך. בגיל 65 היא מתחילה לשאול שאלות על הערפדיות שלהם, למה הפכו לערפדים, מי יכול ללמד אותם, היא מחפשת תשובות אצל לסטט אבל הוא מסרב לענות לה.

לאחר זמן היא מחליטה לרצוח את לסטט כדי שהיא ולואיס יוכלו לברוח, הם הכינו תוכנית וקלודיה מפתה את לסטט לשתות דם מגופה שיש לה אבסינת בדם, הדבר יכול להרוג ערפד, קלודיה משספת את גרונו של לסטט והם מחביאים את גופתו ובורחים.

לאחר זמן מה שהם חיים יחד, הם מגלים שלסטט חזר יחד עם עוד בן אנוש (כנראה לסטט הבטיח להפוך אותו לערפד), הם תוקפים את לואיס וקלודיה, אבל הם מצליחים לשרוף אותם ולברוח, הם עולים על אוניה לצרפת.

בחלק השני של הספר מסופר על קורותיהם במזרח אירופה, הם מחפשים אחר ערפדים כמוהם כדי שיוכלו לחקור אותם אולם הם פוגשים בערפדים מסוג שונה, לא תבוניים, שאין להם דעת והורגים סתם כדי להתקיים מתוך חוסר ידע, אי אפשר לנהל איתם שיחה פשטוה אפילו.
לאחר זמן מה במזרח אירופה קלודיה מחליטה שהם לא ימצאו שם את הערפדים שחיפשו וכדאי להם להמשיך הלאה לפריז.

החלק השלישי של הספר מספר על קורותיהם בפריז. כאשר הם מגיעים לשם הם מוצאים לעצמם בית מלון להשתכן בו, הם ממשיכים בחיפושיהם אחר ערפדים עד שיום אחד לואיס פוגש בארמאן שמזמין אותו לתיאטרון הערפדים.

ארמאן מזהיר את לואיס מפני שאר הערפדים מפני שהם יודעים/מנחשים שהם הרגו את הערפד שיצר אותם. לואיס יוצא להסתובב ברחוב, הוא חוזר הביתה ומגלה שקלודיה הביאה אישה, מדליין, היא דורשת מלואיס להפוך אותה לערפדה, בת לוויה בשבילה. היא מאוד כועסת על כך שהם הפכו אותה לערפדה בגיל חמש והיא נאלצה להישאר בגוף הזה לנצח.

לואיס הופך את מדליין לערפדה כדי שתהיה בת לוויה לקלודיה והוא יוכל להיות חופשי וללכת עם ארמאן. כלא ותו זמן ארמאן ממשיך להזהיר אותו מפני שאר הערפדים, עד שלילה אחד הם תוקפים אותם, הם לוקחים אותם לתיאטרון הערפדים ושם לואיס מגלה שלסטט חי, לסטט מנסה לשכנע את לואיס לחזור איתו לניו אורלינס ומצווה על הערפדים לתפוס את קלודיה ולהעניש אותה.
הערפדים תופסים את לואיס, שמים אותו בארון קבורה וקוברים את הארון בקיר, לאחר לילה ארמאן מציל את לואיס ומשכנע אותו לעזוב, לואיס מסרב לעזוב בלי קלודיה ואז מגלה היא ומדליין מתו.

לואיס כועס על כך ובאחד הלילות שורף את תיאטרון הערפדים יחד עם כל הערפדים שנמצאים בו כנקמה על מותה של קלודיה. נשארו רק הוא וארמאן. לואיס וארמאן מסתובבים יחדיו במשך זמן עד שהם נפרדים.

החלק הרביעי של הספר חוזר להווה, לראיון של הנער עם לואיס, הוא מסיים את סיפורו והנער מבקש ממנו שיהפוך אותו לערפד, לואיס מסרב, וסוף הספר הוא שהנער יוצא לחפש אחר לסטט.

תכונות ערפדים כפי שהן מוזכרות בסיפור:

• הפיכה לערפד נעשית על ידי שתיית הדם כמעט עד הסוף ולאחר מכן לתת לאדם לשתות מהדם של הערפד, ואז מתרחש התהליך במהלכו גוף האדם גוסס עד שנשלמת ההפיכה לערפדים.
• ההפיכה לערפד מגבירה את כל התחושות, הם שומעים יותר טוב, רואים באופן שונה צורות וצבעים.
• ישנים בארון קבורה
• לא מפחדים מצלבים, לא יכולים למות ממוט בלב.
• לא חייבים לשתות דם של בני אדם, יכולים להתקיים מדם של חיות.
• יכולים לראות את עצמם במראה.
• הניבים כל הזמן חשופים, הם פשוט מחייכים ומדברים בצורה כזאת שתסתיר את הניבים.
• כאשר הם ישנים הם יכולים לחלום.

לקריאה נוספת:

על הספר בויקיפדיה באנגלית

נעשה סרט על הספר

"הערפד ארמאן"/ אן רייס

הדמויות בסיפור:
ארמאן מספר את הסיפור, הוא מגיע למנזר בחיפושיו אחר לסטט ושם פוגש בדיוויד טאלבוט שמשכנע אותו לספר לו את סיפורו.

הוא פוגש שם במריוס ולאחר מכן בדיוויד טאלבוט, האחרון מנסה לשכנע את ארמאן לכתוב את סיפורו, הוא יספר לו ודיוויד יכתוב וכך הוא עושה, ארמאן מספר את סיפורו מההתחלה עד לאותה נקודה בה התחילה העלילה. כאשר הוא מספר את הסיפור הוא בן 500 שנה.

הוא מספר על חייו במאה ה-16, הוא נחטף כילד לתורכיה ונמכר לעבדות ועבר אונס, משם הוא הגיע לאיטליה, שם חי אצל מריוס במשך כמעט שנתיים ויותר. באיטליה, ונציה, הוא הופך להיות מאהבו של מריוס, הוא לומד פילוסופיה, היסטוריה, אומנות וספרות, הוא נשלח על ידי מריוס לבית זונות כדי לדעת את מיומנות עשיית האהבים עם נשים ולאחר מכן הוא נשלך לבית זונות עם גברים וגם שם שוהה כמה ימים כדי ללמוד דברים.

באיטליה הוא מכונה אמדיאו,כינוי שנתן לו מריוס, הוא מבין שמריוס הוא לא אדם רגיל ורוצה להפוך להיות כמוהו כדי שיוכל לחיות איתו לנצח, מריוס לאט לאט מלמד אותו ומגלה לו על עצמו מה הוא בדיוק, הוא מראה לו כיצד הוא מוצץ דם מאנשים ולבסוף הופך אותו לערפד כאשר הוא רק בן 17 והוא הפסיק לגדול מאותו רגע.

נראה שהערפדים בספר הם מאוד מיניים ואין להם העדפה לאחד המינים אלא הם נהנים לבלות עם שניהם.

במהלך אחד הבילויים שלו, אמדיאו פוגש בלורד אנגלי ועוזב אותו אחרי כמה ימים, לאחר זמן מה אותו לורד פורץ לביתו של מריוס כדי לחטוף את אמדיאו, במהלך דו קרב איתו אמדיאו נפצע ורעל מוחדר לו לפצע. כאשר מריוס חוזר לבית הוא מגלה שאמדיאו חולה בגלל הרעל והוא עומד למות, לאחר דו שיח ביניהם הוא הופך את אמדיאו לערפד.

אמדיאו צריך למות כדי להפוך לערפד וחוזר בחזיונותיו וחלומותיו לעבר, הוא נזכר שהיה בארץ אחרת, רוסיה, קייב, שם קראו לו אנדריי ולאביו איוואן, הם חיו במנזר, בחברת כמרים והוא ידע לצייר באופן מופלא. היה מנהג אצל הכמרים לקבור חיים באדמה את אלו המוקדשים לאלוהים עד אשר יגיע ישו וייקח אותם לגן עדן. לאחר מכן הוא מתעורר ומריוס נותן לו לשתות מדמו שלו כדי לסיים את התהליך ההופך אותו לערפד.

לאחר שהפך לערפד הוא המשיך בתהליך ההתחנכות שלו אולם הפעם זה כולל לימודים איך להתמודד עם הכוחות שלו ועוד.
הוא מגלה שמריוס בן 1500 שנה, לאחר זמן מה התקיפו את אמדיאו ומריוס ערפדים שרואים עצמם משרתי הנצרות, הם קוראים להם כופרים, שורפים את מריוס וחוטפים את אמדיאו ושאר הנערים, הם שורפים אותם בחיים אבל המנהיג שלהם, סנטינו, משאיר את אמדיאו בחיים, הוא מספר לו על הקבוצה שלהם, קבוצת הערפדים הנזירים, לבסוף סנטינו ואלסנדרה הופכים לאדונו וגבירתו החדשים, הוא מתחיל להסתובב איתם, הדבר קורה בשנת 1500 לספירה, לאחר חצי שנה איתם הוא נשלח לפריז להיות מנהיג לאגודת הסתרים שם, שם אלסנדרה בוחרת לו שם חדש ארמאן.

במאה ה-17 הוא פוגש בלסטט, הוא עובר איתו לניו אורלינס שם הם מקימים את תיאטרון הערפדים, הוא חי שם כ-80 שנה עד שנות ה-70 של המאה ה-19.
בשנת 1870 הוא פוגש בלואיס, הערפד שיצר לסטט, לאחר כמה שנים לואיס שואף את התיאטרון כנקמה על מותה של קלאודיה,

בחלק השלישי של הספר הוא מספר איך הגיע למנזר, הוא מספר על לסטט ודורה, הם מתאהבים, לסטט פוגש בשד מנמוך שלוקח אותו לגיהנום משם הוא חוזר עם הצעיף של ורוניקה, צעיף שעל פי האמונה מופיעות בו פניו של ישו. לאחר שארמאן רואה את הצעיף הוא רוצה למות כדי להתאחד עם אלוהים, הוא עף לשמש ונשרף שם אבל נופל לאדמה ונקבר על גג בניין תחת הקרח, הוא פוגש את בנג'י וסיבל שמצילים אותו ודואגים לו, לאחר זמן מה איתם הוא מגיע יחד איתם לקתדרלה לפגוש שוב בלסטט, הוא רוצה לטעום מדמו של לסטט מכיוון שלטענת לסטט הוא שתה מדמו של ישו הנוצרי.

בסוף הספר הוא הולך לפגוש בילדיו האנושיים, בנג'י וסיבל, שהשאיר למשמורת אצל מריוס ופנדורה, הוא מגלה שמריוס הפך אותם לערפדים למרות שארמאן לא רצה זאת.

בספר מוזכרים ספרים קודמים של אן רייס כמו "הערפד לסטט", "ראיון עם ערפד" ועוד. מוזכרים בנוסף כמה ערפדים מוכרים מספריה הקודמים: לסטט, מריוס, לואיס, גבריאלה, פנדורה, סנטינו, התאומות מקרה ומאהארט, ג'סי ריבס ועוד.

בספר מוזכרות תכונות ערפדים:

• מפסיקים לגדול ברגע שהופכים לערפד, למשל אם יגזרו את השיער הוא יצמח חזרה בלילה.
• ההפיכה לערפד נגרמת על ידי ערבוב בין הדם שלהם.
• כישורי טלפתיה
• זזים מהר
• יכולת להיעלם
• מיומנים בשתיית דם בלי שתישפך טיפה
• לא חשים קור וחום, אם העור נפצע הוא מתרפא מעצמו, חסין מפני מחלות
• יכולים לנענע בניין שלם במגע יד
• יכולים לצלול לכל עומק בים
• לעוף באוויר
• ישנים בארונות קבורה או קברים
• מסתתרים מאור השמש וישנים במהלך היום, נזהרים מאור נרות או אור יום מכיוון שהעור שלהם נראה מושלם מדי וזה מעורר חשד.
• מאמינים בישו ובנצרות, טוב ורע, הם לא מפחדים מכנסיות וצלבים, הם פשוט לא מתקרבים לשם מתוך כבוד כי הם מאמינים שהם שייכים לגיהנום, הם לא פוגעים בקורבן שנושא צלב מתוך כבוד לצלב..
• כדי למות ערפד מעלה את עצמו על המוקד או עף לשמש.

לקריאה נוספת:

אן רייס

הערפד ארמאן בויקיפדיה באנגלית