הדמויות בסיפור:
ארמאן מספר את הסיפור, הוא מגיע למנזר בחיפושיו אחר לסטט ושם פוגש בדיוויד טאלבוט שמשכנע אותו לספר לו את סיפורו.
הוא פוגש שם במריוס ולאחר מכן בדיוויד טאלבוט, האחרון מנסה לשכנע את ארמאן לכתוב את סיפורו, הוא יספר לו ודיוויד יכתוב וכך הוא עושה, ארמאן מספר את סיפורו מההתחלה עד לאותה נקודה בה התחילה העלילה. כאשר הוא מספר את הסיפור הוא בן 500 שנה.
הוא מספר על חייו במאה ה-16, הוא נחטף כילד לתורכיה ונמכר לעבדות ועבר אונס, משם הוא הגיע לאיטליה, שם חי אצל מריוס במשך כמעט שנתיים ויותר. באיטליה, ונציה, הוא הופך להיות מאהבו של מריוס, הוא לומד פילוסופיה, היסטוריה, אומנות וספרות, הוא נשלח על ידי מריוס לבית זונות כדי לדעת את מיומנות עשיית האהבים עם נשים ולאחר מכן הוא נשלך לבית זונות עם גברים וגם שם שוהה כמה ימים כדי ללמוד דברים.
באיטליה הוא מכונה אמדיאו,כינוי שנתן לו מריוס, הוא מבין שמריוס הוא לא אדם רגיל ורוצה להפוך להיות כמוהו כדי שיוכל לחיות איתו לנצח, מריוס לאט לאט מלמד אותו ומגלה לו על עצמו מה הוא בדיוק, הוא מראה לו כיצד הוא מוצץ דם מאנשים ולבסוף הופך אותו לערפד כאשר הוא רק בן 17 והוא הפסיק לגדול מאותו רגע.
נראה שהערפדים בספר הם מאוד מיניים ואין להם העדפה לאחד המינים אלא הם נהנים לבלות עם שניהם.
במהלך אחד הבילויים שלו, אמדיאו פוגש בלורד אנגלי ועוזב אותו אחרי כמה ימים, לאחר זמן מה אותו לורד פורץ לביתו של מריוס כדי לחטוף את אמדיאו, במהלך דו קרב איתו אמדיאו נפצע ורעל מוחדר לו לפצע. כאשר מריוס חוזר לבית הוא מגלה שאמדיאו חולה בגלל הרעל והוא עומד למות, לאחר דו שיח ביניהם הוא הופך את אמדיאו לערפד.
אמדיאו צריך למות כדי להפוך לערפד וחוזר בחזיונותיו וחלומותיו לעבר, הוא נזכר שהיה בארץ אחרת, רוסיה, קייב, שם קראו לו אנדריי ולאביו איוואן, הם חיו במנזר, בחברת כמרים והוא ידע לצייר באופן מופלא. היה מנהג אצל הכמרים לקבור חיים באדמה את אלו המוקדשים לאלוהים עד אשר יגיע ישו וייקח אותם לגן עדן. לאחר מכן הוא מתעורר ומריוס נותן לו לשתות מדמו שלו כדי לסיים את התהליך ההופך אותו לערפד.
לאחר שהפך לערפד הוא המשיך בתהליך ההתחנכות שלו אולם הפעם זה כולל לימודים איך להתמודד עם הכוחות שלו ועוד.
הוא מגלה שמריוס בן 1500 שנה, לאחר זמן מה התקיפו את אמדיאו ומריוס ערפדים שרואים עצמם משרתי הנצרות, הם קוראים להם כופרים, שורפים את מריוס וחוטפים את אמדיאו ושאר הנערים, הם שורפים אותם בחיים אבל המנהיג שלהם, סנטינו, משאיר את אמדיאו בחיים, הוא מספר לו על הקבוצה שלהם, קבוצת הערפדים הנזירים, לבסוף סנטינו ואלסנדרה הופכים לאדונו וגבירתו החדשים, הוא מתחיל להסתובב איתם, הדבר קורה בשנת 1500 לספירה, לאחר חצי שנה איתם הוא נשלח לפריז להיות מנהיג לאגודת הסתרים שם, שם אלסנדרה בוחרת לו שם חדש ארמאן.
במאה ה-17 הוא פוגש בלסטט, הוא עובר איתו לניו אורלינס שם הם מקימים את תיאטרון הערפדים, הוא חי שם כ-80 שנה עד שנות ה-70 של המאה ה-19.
בשנת 1870 הוא פוגש בלואיס, הערפד שיצר לסטט, לאחר כמה שנים לואיס שואף את התיאטרון כנקמה על מותה של קלאודיה,
בחלק השלישי של הספר הוא מספר איך הגיע למנזר, הוא מספר על לסטט ודורה, הם מתאהבים, לסטט פוגש בשד מנמוך שלוקח אותו לגיהנום משם הוא חוזר עם הצעיף של ורוניקה, צעיף שעל פי האמונה מופיעות בו פניו של ישו. לאחר שארמאן רואה את הצעיף הוא רוצה למות כדי להתאחד עם אלוהים, הוא עף לשמש ונשרף שם אבל נופל לאדמה ונקבר על גג בניין תחת הקרח, הוא פוגש את בנג'י וסיבל שמצילים אותו ודואגים לו, לאחר זמן מה איתם הוא מגיע יחד איתם לקתדרלה לפגוש שוב בלסטט, הוא רוצה לטעום מדמו של לסטט מכיוון שלטענת לסטט הוא שתה מדמו של ישו הנוצרי.
בסוף הספר הוא הולך לפגוש בילדיו האנושיים, בנג'י וסיבל, שהשאיר למשמורת אצל מריוס ופנדורה, הוא מגלה שמריוס הפך אותם לערפדים למרות שארמאן לא רצה זאת.
בספר מוזכרים ספרים קודמים של אן רייס כמו "הערפד לסטט", "ראיון עם ערפד" ועוד. מוזכרים בנוסף כמה ערפדים מוכרים מספריה הקודמים: לסטט, מריוס, לואיס, גבריאלה, פנדורה, סנטינו, התאומות מקרה ומאהארט, ג'סי ריבס ועוד.
בספר מוזכרות תכונות ערפדים:
ארמאן מספר את הסיפור, הוא מגיע למנזר בחיפושיו אחר לסטט ושם פוגש בדיוויד טאלבוט שמשכנע אותו לספר לו את סיפורו.
הוא פוגש שם במריוס ולאחר מכן בדיוויד טאלבוט, האחרון מנסה לשכנע את ארמאן לכתוב את סיפורו, הוא יספר לו ודיוויד יכתוב וכך הוא עושה, ארמאן מספר את סיפורו מההתחלה עד לאותה נקודה בה התחילה העלילה. כאשר הוא מספר את הסיפור הוא בן 500 שנה.
הוא מספר על חייו במאה ה-16, הוא נחטף כילד לתורכיה ונמכר לעבדות ועבר אונס, משם הוא הגיע לאיטליה, שם חי אצל מריוס במשך כמעט שנתיים ויותר. באיטליה, ונציה, הוא הופך להיות מאהבו של מריוס, הוא לומד פילוסופיה, היסטוריה, אומנות וספרות, הוא נשלח על ידי מריוס לבית זונות כדי לדעת את מיומנות עשיית האהבים עם נשים ולאחר מכן הוא נשלך לבית זונות עם גברים וגם שם שוהה כמה ימים כדי ללמוד דברים.
באיטליה הוא מכונה אמדיאו,כינוי שנתן לו מריוס, הוא מבין שמריוס הוא לא אדם רגיל ורוצה להפוך להיות כמוהו כדי שיוכל לחיות איתו לנצח, מריוס לאט לאט מלמד אותו ומגלה לו על עצמו מה הוא בדיוק, הוא מראה לו כיצד הוא מוצץ דם מאנשים ולבסוף הופך אותו לערפד כאשר הוא רק בן 17 והוא הפסיק לגדול מאותו רגע.
נראה שהערפדים בספר הם מאוד מיניים ואין להם העדפה לאחד המינים אלא הם נהנים לבלות עם שניהם.
במהלך אחד הבילויים שלו, אמדיאו פוגש בלורד אנגלי ועוזב אותו אחרי כמה ימים, לאחר זמן מה אותו לורד פורץ לביתו של מריוס כדי לחטוף את אמדיאו, במהלך דו קרב איתו אמדיאו נפצע ורעל מוחדר לו לפצע. כאשר מריוס חוזר לבית הוא מגלה שאמדיאו חולה בגלל הרעל והוא עומד למות, לאחר דו שיח ביניהם הוא הופך את אמדיאו לערפד.
אמדיאו צריך למות כדי להפוך לערפד וחוזר בחזיונותיו וחלומותיו לעבר, הוא נזכר שהיה בארץ אחרת, רוסיה, קייב, שם קראו לו אנדריי ולאביו איוואן, הם חיו במנזר, בחברת כמרים והוא ידע לצייר באופן מופלא. היה מנהג אצל הכמרים לקבור חיים באדמה את אלו המוקדשים לאלוהים עד אשר יגיע ישו וייקח אותם לגן עדן. לאחר מכן הוא מתעורר ומריוס נותן לו לשתות מדמו שלו כדי לסיים את התהליך ההופך אותו לערפד.
לאחר שהפך לערפד הוא המשיך בתהליך ההתחנכות שלו אולם הפעם זה כולל לימודים איך להתמודד עם הכוחות שלו ועוד.
הוא מגלה שמריוס בן 1500 שנה, לאחר זמן מה התקיפו את אמדיאו ומריוס ערפדים שרואים עצמם משרתי הנצרות, הם קוראים להם כופרים, שורפים את מריוס וחוטפים את אמדיאו ושאר הנערים, הם שורפים אותם בחיים אבל המנהיג שלהם, סנטינו, משאיר את אמדיאו בחיים, הוא מספר לו על הקבוצה שלהם, קבוצת הערפדים הנזירים, לבסוף סנטינו ואלסנדרה הופכים לאדונו וגבירתו החדשים, הוא מתחיל להסתובב איתם, הדבר קורה בשנת 1500 לספירה, לאחר חצי שנה איתם הוא נשלח לפריז להיות מנהיג לאגודת הסתרים שם, שם אלסנדרה בוחרת לו שם חדש ארמאן.
במאה ה-17 הוא פוגש בלסטט, הוא עובר איתו לניו אורלינס שם הם מקימים את תיאטרון הערפדים, הוא חי שם כ-80 שנה עד שנות ה-70 של המאה ה-19.
בשנת 1870 הוא פוגש בלואיס, הערפד שיצר לסטט, לאחר כמה שנים לואיס שואף את התיאטרון כנקמה על מותה של קלאודיה,
בחלק השלישי של הספר הוא מספר איך הגיע למנזר, הוא מספר על לסטט ודורה, הם מתאהבים, לסטט פוגש בשד מנמוך שלוקח אותו לגיהנום משם הוא חוזר עם הצעיף של ורוניקה, צעיף שעל פי האמונה מופיעות בו פניו של ישו. לאחר שארמאן רואה את הצעיף הוא רוצה למות כדי להתאחד עם אלוהים, הוא עף לשמש ונשרף שם אבל נופל לאדמה ונקבר על גג בניין תחת הקרח, הוא פוגש את בנג'י וסיבל שמצילים אותו ודואגים לו, לאחר זמן מה איתם הוא מגיע יחד איתם לקתדרלה לפגוש שוב בלסטט, הוא רוצה לטעום מדמו של לסטט מכיוון שלטענת לסטט הוא שתה מדמו של ישו הנוצרי.
בסוף הספר הוא הולך לפגוש בילדיו האנושיים, בנג'י וסיבל, שהשאיר למשמורת אצל מריוס ופנדורה, הוא מגלה שמריוס הפך אותם לערפדים למרות שארמאן לא רצה זאת.
בספר מוזכרים ספרים קודמים של אן רייס כמו "הערפד לסטט", "ראיון עם ערפד" ועוד. מוזכרים בנוסף כמה ערפדים מוכרים מספריה הקודמים: לסטט, מריוס, לואיס, גבריאלה, פנדורה, סנטינו, התאומות מקרה ומאהארט, ג'סי ריבס ועוד.
בספר מוזכרות תכונות ערפדים:
- מפסיקים לגדול ברגע שהופכים לערפד, למשל אם יגזרו את השיער הוא יצמח חזרה בלילה.
- ההפיכה לערפד נגרמת על ידי ערבוב בין הדם שלהם.
- כישורי טלפתיה
- זזים מהר
- יכולת להיעלם
- מיומנים בשתיית דם בלי שתישפך טיפה
- לא חשים קור וחום, אם העור נפצע הוא מתרפא מעצמו, חסין מפני מחלות
- יכולים לנענע בניין שלם במגע יד
- יכולים לצלול לכל עומק בים
- לעוף באוויר
- ישנים בארונות קבורה או קברים
- מסתתרים מאור השמש וישנים במהלך היום, נזהרים מאור נרות או אור יום מכיוון שהעור שלהם נראה מושלם מדי וזה מעורר חשד.
- מאמינים בישו ובנצרות, טוב ורע, הם לא מפחדים מכנסיות וצלבים, הם פשוט לא מתקרבים לשם מתוך כבוד כי הם מאמינים שהם שייכים לגיהנום, הם לא פוגעים בקורבן שנושא צלב מתוך כבוד לצלב..
- כדי למות ערפד מעלה את עצמו על המוקד או עף לשמש.
לקריאה נוספת:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה