העלילה מספרת על ג'ושוע יורק שמצא לעצמו שותף בספינת קיטור, אבנר מארש.
אולם ליורק יש סוד שלאט לאט מתגלה לאבנר מארש עד שהוא מספר לו את קורותיו (פרק 14). יורק מספר למארש כי הוא לא מה שמכונה ערפד, אין להם שם לגזע שלהם הם מתייחסים לעצמם כאל עליונים יותר ואל בני האדם מתייחסים כבקר.
יורק מספר כי נולד בשנת 1785 וכי אביו היה גם כמוהו ועוד שני משרתים, אביו העמיד פנים שהוא בנו שלו עצמו וירש כך את הכסף, הם חיו בשלווה ובסודיות עד שבני האדם תקפו אותם מפחד, יורק נשאר לבדו לאחר שברח מבית הכלא.
יורק הסתובב שנים ברחובות, ידע לדבר צרפתית, אנגלית וגרמנית, גנב למחייתו וניסה להתמודד עם הצמא האדום. הוא מספר למארש כי קרא בספרים בניסיון להבין מה הוא, הוא עשה ניסיונות וגילה שאינו אדם-זאב אולם גם אינו ערפד לפי הסיפורים, הוא לא יודע להגדיר את עצמו.
לאחר שנמאס לו להפסיק להרוג או ניסה להתאבד אבל ברגע האחרון החליט לחיות והקדיש את חייו ללימודי רפואה כדי להבין במה הוא שונה מבני האדם ואיך למצוא דרך שבא לא יצטרך להרוג בני אדם, לבסוף בשנת 1815 הוא מצא פיתרון, הוא המציא נוזל שמדמה את הדם האנושי וכאשר הוא שותה ממנו זה מדחיק את הצמא.
בשנת 1826 יורק מצא לבסוף אחד ממשרתיו של אביו, סיימון. מסתבר שאביו של יורק היה אדון הדם, השליט של הגזע וכך גם יורק הוא אדון הדם. סיימון הנהיג את האנשים לאחר מות אביו של יורק אבל לאחר שמצא אותו הביא אותם אליו, יורק גילה להם את המשקה המופלא שמסלק את תחושת הצמא האדום והם סיפרו לו על הגזע שלהם.
יורק מספר לאבנר מארש את הסיבה לרצונו בספינת קיטור. יורק מחפש את שאר בני מינו ואת אדון הדם הנוסף, מספרים שהוא זקן יותר מכולם, מעל 600 שנה והוא עדיין מעדיף את הדרך הישנה של לשתות מבני האדם. יורק רוצה להתעמת איתו ולכן הוא ביקש ממארש שיהיה שותף שלו בבניית ספינת קיטור ולכן הם שטים לאורך נהר המיסיסיפי עד ניו אורלינס.
לבסוף דיימון ג'וליאן, אדון הדם השני, וג'ושוע יורק נפגשים, מארש נוכח במפגש וכך גם כל שאר הערפדים, דיימון מנצח את יורק במבטים ויורק נכנע לפניו ומובס, דיימון הוא אדון הדם וכולם צריכים לעשות כמצוותו.
מארש בורח ובבוקר מגלה שיורק כביכול קנה את חלקו של מארש והם נוסעים, מארש לוקח את ג'פרס ומייק השעיר, שני עובדים שלו, והם מתכננים להשתלט יחד על ספינת הקיטור ולהציל את יורק.
מארש וג'פרס מתעמתים עם דיימון ג'וליאן וג'פרס מת. מארש מנסה להרוג את ג'וליאן ונכשל, הוא קופץ למים ולאחר שהוא חוזר ליבשה הוא מתחיל לחפש את הספינה, הוא לבסוף מגלה שהם צבעו אותה ושינו את שמה. הוא מצליח להשתלט עליה אבל לזמן קצר ובורח עם יורק, ואלרי ומר פראם מהספינה.
יורק מספר לו שהוא מאוכזב מעצמו, הוא חשב שהוא אדון הדם, המלך החיוור, אבל ג'וליאן ניצח אותו ושתה ממנו, כך הוא מכניע אותו. הוא חשב שהמשקה שלו יעזור לג'וליאן אבל גילה שהוא חי כל כך הרבה שנים שאינו צריך יותר לשתות, הוא לא מרגישה צמא, הסיבה היחידה שהוא שותה והורג היא כי הוא נהנה מזה.
יורק ואלרי והשאר בורחים באור יום אולם לבסוף מוצאים מחסה, יורק מתאושש אולם ואלרי מתה. יורק מחליט לחזור לספינה ואומר למארש שישכח מהספינה, מארש ממשיך לחפש את הספינה שלו במשך שנים עד 1860, אז הוא שומע שליקוי חמה, הספינה מולה רצה להתמודד במירוץ נהרסה. הוא מחליט לזנוח את החיפוש אחרי הספינה שלו ולוקח את הספינה השנייה שלו לעבוד במקום אחר.
כך עברו להם השנים עד שבשנת 1870 יורק שולח מכתב למארש שהם ייפגשו. יורק מספר למארש כל מה שעבר עליו במהלך 13 השנה האחרונות. הוא חזר באותו ערב לספינה וגילה שג'וליאן טבח בכל הנוסעים ונשארו חלק, יורק הצליח לנצח את ג'וליאן במבטים עד שלאחר חודשיים הוא שוב הפסיד במאבק ונשאר כנוע לו במשך 13 שנה. עד שההודעה על המירוץ המתקרב של שתי ספינות חדשות עוררו את ג'וליאן והוא מתכנן לשחזר את הטבח, לכן יורק ברח למארש ומספר לו הכל.
שניהם יחד חוזרי לספינה "חלום קדחת" כדי להילחם בפעם האחרונה בג'וליאן, הם הורגים את בילי ולבסוף יורק מצליח לנצח את ג'וליאן במבטים ומארש הורג אותו בעזרת רובה. מארש הבין שיורק מצליח לנצח אותו כאשר הוא צמא לדם והחיה שבתוכו צמאה וכי היא חזקה יותר מהחיה שבתוך ג'וליאן.
תכונות ערפדים:
אולם ליורק יש סוד שלאט לאט מתגלה לאבנר מארש עד שהוא מספר לו את קורותיו (פרק 14). יורק מספר למארש כי הוא לא מה שמכונה ערפד, אין להם שם לגזע שלהם הם מתייחסים לעצמם כאל עליונים יותר ואל בני האדם מתייחסים כבקר.
יורק מספר כי נולד בשנת 1785 וכי אביו היה גם כמוהו ועוד שני משרתים, אביו העמיד פנים שהוא בנו שלו עצמו וירש כך את הכסף, הם חיו בשלווה ובסודיות עד שבני האדם תקפו אותם מפחד, יורק נשאר לבדו לאחר שברח מבית הכלא.
יורק הסתובב שנים ברחובות, ידע לדבר צרפתית, אנגלית וגרמנית, גנב למחייתו וניסה להתמודד עם הצמא האדום. הוא מספר למארש כי קרא בספרים בניסיון להבין מה הוא, הוא עשה ניסיונות וגילה שאינו אדם-זאב אולם גם אינו ערפד לפי הסיפורים, הוא לא יודע להגדיר את עצמו.
לאחר שנמאס לו להפסיק להרוג או ניסה להתאבד אבל ברגע האחרון החליט לחיות והקדיש את חייו ללימודי רפואה כדי להבין במה הוא שונה מבני האדם ואיך למצוא דרך שבא לא יצטרך להרוג בני אדם, לבסוף בשנת 1815 הוא מצא פיתרון, הוא המציא נוזל שמדמה את הדם האנושי וכאשר הוא שותה ממנו זה מדחיק את הצמא.
בשנת 1826 יורק מצא לבסוף אחד ממשרתיו של אביו, סיימון. מסתבר שאביו של יורק היה אדון הדם, השליט של הגזע וכך גם יורק הוא אדון הדם. סיימון הנהיג את האנשים לאחר מות אביו של יורק אבל לאחר שמצא אותו הביא אותם אליו, יורק גילה להם את המשקה המופלא שמסלק את תחושת הצמא האדום והם סיפרו לו על הגזע שלהם.
יורק מספר לאבנר מארש את הסיבה לרצונו בספינת קיטור. יורק מחפש את שאר בני מינו ואת אדון הדם הנוסף, מספרים שהוא זקן יותר מכולם, מעל 600 שנה והוא עדיין מעדיף את הדרך הישנה של לשתות מבני האדם. יורק רוצה להתעמת איתו ולכן הוא ביקש ממארש שיהיה שותף שלו בבניית ספינת קיטור ולכן הם שטים לאורך נהר המיסיסיפי עד ניו אורלינס.
לבסוף דיימון ג'וליאן, אדון הדם השני, וג'ושוע יורק נפגשים, מארש נוכח במפגש וכך גם כל שאר הערפדים, דיימון מנצח את יורק במבטים ויורק נכנע לפניו ומובס, דיימון הוא אדון הדם וכולם צריכים לעשות כמצוותו.
מארש בורח ובבוקר מגלה שיורק כביכול קנה את חלקו של מארש והם נוסעים, מארש לוקח את ג'פרס ומייק השעיר, שני עובדים שלו, והם מתכננים להשתלט יחד על ספינת הקיטור ולהציל את יורק.
מארש וג'פרס מתעמתים עם דיימון ג'וליאן וג'פרס מת. מארש מנסה להרוג את ג'וליאן ונכשל, הוא קופץ למים ולאחר שהוא חוזר ליבשה הוא מתחיל לחפש את הספינה, הוא לבסוף מגלה שהם צבעו אותה ושינו את שמה. הוא מצליח להשתלט עליה אבל לזמן קצר ובורח עם יורק, ואלרי ומר פראם מהספינה.
יורק מספר לו שהוא מאוכזב מעצמו, הוא חשב שהוא אדון הדם, המלך החיוור, אבל ג'וליאן ניצח אותו ושתה ממנו, כך הוא מכניע אותו. הוא חשב שהמשקה שלו יעזור לג'וליאן אבל גילה שהוא חי כל כך הרבה שנים שאינו צריך יותר לשתות, הוא לא מרגישה צמא, הסיבה היחידה שהוא שותה והורג היא כי הוא נהנה מזה.
יורק ואלרי והשאר בורחים באור יום אולם לבסוף מוצאים מחסה, יורק מתאושש אולם ואלרי מתה. יורק מחליט לחזור לספינה ואומר למארש שישכח מהספינה, מארש ממשיך לחפש את הספינה שלו במשך שנים עד 1860, אז הוא שומע שליקוי חמה, הספינה מולה רצה להתמודד במירוץ נהרסה. הוא מחליט לזנוח את החיפוש אחרי הספינה שלו ולוקח את הספינה השנייה שלו לעבוד במקום אחר.
כך עברו להם השנים עד שבשנת 1870 יורק שולח מכתב למארש שהם ייפגשו. יורק מספר למארש כל מה שעבר עליו במהלך 13 השנה האחרונות. הוא חזר באותו ערב לספינה וגילה שג'וליאן טבח בכל הנוסעים ונשארו חלק, יורק הצליח לנצח את ג'וליאן במבטים עד שלאחר חודשיים הוא שוב הפסיד במאבק ונשאר כנוע לו במשך 13 שנה. עד שההודעה על המירוץ המתקרב של שתי ספינות חדשות עוררו את ג'וליאן והוא מתכנן לשחזר את הטבח, לכן יורק ברח למארש ומספר לו הכל.
שניהם יחד חוזרי לספינה "חלום קדחת" כדי להילחם בפעם האחרונה בג'וליאן, הם הורגים את בילי ולבסוף יורק מצליח לנצח את ג'וליאן במבטים ומארש הורג אותו בעזרת רובה. מארש הבין שיורק מצליח לנצח אותו כאשר הוא צמא לדם והחיה שבתוכו צמאה וכי היא חזקה יותר מהחיה שבתוך ג'וליאן.
תכונות ערפדים:
- שותים דם
- מתייחסים לבני אדם כאל בקר
- חיים לנצח
- ישנים ביום וערים בלילה
- יש להם בבואה במראה
- אוכלים אוכל רגיל ושותים רגיל
- משתמשים בכסף, זה לא פוגע בהם
- לא נשרפים מיד באור השמש, זה לוקח כמה שעות, הם יכולים להיכוות.
- מחלימים מהר מפצעים, אם כורתים איבר הוא יכול לגדול שוב.
- אין להם דחף הזדווגות, הנשים כמעט לא פוריות וכאשר הן נכנסות להריון הן מתות בלידה כי הילד קורע את דרכו לעולם.
- שמות הערפדים בשפות השונות: אודורוטן, קרובניק, וודומק, ווייצסקי, ווילקוקיס, ורקולאק, נוספראטו, ערפד.
- אפשר להרוג אותם על ידי טביעה, אש, כדור לגולגולת, יתד בלב, עריפת ראש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה